.
רואה לך בידיים
(מאמר זה פורסם בירחון "חיים אחרים", לרפואה טבעית,תרבות רוחנית ומעורבות חברתית, בגליון מאי 2012 , ע"י אסתר טל. כאן הוא מובא בקיצורים מסוימים.)
הכירולוגיה (קריאה בכף היד) המודרנית, שהתפתחה במקביל לפסיכולוגיה, משמשת כלי להתפתחות אישית ברמה רגשית, פסיכולוגית, מקצועית ורוחנית. הכירולוגיה מבחינה בכף היד ביכולות ובכשרונות וגם בקונפליקטים הפנימיים ובמעצורים המונעים את מימוש הפוטנציאל. מחקרים מודרניים מתחילים להכיר בעובדה שאוצר של מידע מצוי ממש בהישג יד.
"אדם אינו נעשה מואר בכך שהוא מדמה דמויות של אור, אלא בעשותו את החשכה למודעת" – אמר הפסיכולוג קרל ג. יונג. זו אחת התובנות העולות משיחה עם הכירולוגית הירושלמית תלמה בריל,Talma Brill
מוסמכת במדעי ההתנהגות ובוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת דיפלומה של החברה הכירולוגית הבריטית, מאבחנת, יועצת, חוקרת ומלמדת בתחום של כירולוגיה אבחונית ויישומית.
את פרי ניסיונה רב השנים ככירולוגית וכחוקרת כירולוגיה, איגדה בספר, "כף היד כראי הנפש" (בהוצאת משכל ואסטרולוג), שבו היא רואה את גולת הכותרת של עבודתה. לדברי בריל, הספר מזמן אפשרות ללמוד שפה חדשה המשתמשת בנתונים האישיים ביותר שלנו, הנמצאים תמיד "מתחת לאפנו". רוב הספר מוקדש לחשיפה מובנית והדרגתית של משמעות תווי היד השונים, המאפשרת גם לאדם שאינו בקי בנושא, לזהות תווים בכפות ידיו או בכפות ידי זולתו ולהבינם.
"הידע הכירולוגי הנפרס בספר מבקש לסייע לאדם לחוות את הפנים הגלויים והחבויים של עצמו. הוא מזרז אותו להיכנס באומץ ובעיניים פקוחות לכל מדורי חייו ולחיות מתוך יותר מודעות, בחירה וחופש. הוא מסייע לאדם לזהות את דפוסי ההתנהגות שלו ולקחת עליהם אחריות, כדי להנהיג את חייו בתבונה ובפחות סבל", מסבירה בריל.
"הקריאה בכף היד תמיד נמצאת על הגבול שבין הסוד לגילויו, היא אומרת, "מחד גיסא מדובר בשפה המפענחת את מסתרי הסימנים בכפות ידינו ומאידך גיסא לעולם לא נוכל להבין את מלוא המשמעות של כל מערך האפשרויות הייחודיות שביד, כפי שלא נוכל לרדת לסוף חקר הנפש לכל פרטיה. "לכל נפש יש סוד משלה, וכך גם לכל יד", מציינת בריל, "ולא כל סוד צריך ומוכן להיחשף לאור".
לתפיסתה, היד אכן משקפת את נפש האדם בצורה מאד מדויקת, מורכבת ומעודנת, כמראה צלולה, אך אין לראות בקריאה בכף היד מדע מדויק. "תחומי ידע העוסקים באדם אינם יכולים להיות מדע מדויק ומוחלט, שכן האדם הוא ישות מורכבת ומפתיעה והמציאות משתנה באופן מתמיד. עם זאת, אפשר לומר כי הקריאה בכף היד היא תורה, גוף ידע שבעזרתו אפשר להציץ לתוך הנפש האנושית כדי לייעץ ולסייע, להדריך ולהנחות", היא מסבירה.
בריל השתמשה בכירולוגיה גם למטרות מחקר, שכן לדבריה, אפשר לבודד נתונים מסוימים המופיעים בכף היד, לבדוק את נוכחותם בקבוצות אוכלוסייה שונות באמצעות הכלים הסטטיסטיים המקובלים ולאחר מכן לנתח את התוצאות בדומה לכל מחקר אחר בתחום מדעי האדם והחברה.
מהם החידושים שגילית במחקריך?
"מחקרי בתחום הכירולוגיה הוכיחו כי ניתן לזהות סימנים בכף היד למתח ועקה (סטרס), לדיכאון ולמחשבות אובדניות. עקה היא מקור ידוע למחלות גוף ונפש, וסיוע באיתורה המוקדם עשוי לשמש כלי למניעת סבל. ודאי שכך הוא הדבר גם לגבי דיכאון ומחשבות אובדניות. משום כך אני סבורה שידע זה הוא תוספת חשובה לארגז הכלים של כל מטפל.
שני מחקרים מדעיים שערכתי בבית החולים הפסיכיאטרי האוניברסיטאי "אברבנאל" עסקו בהשוואת ידי חולים סכיזופרנים לידי אנשים בריאים (המחקר הראשון אף פורסם בכתב עת פסיכיאטרי). המחקר השלישי השווה כפות ידיים של אנשים מהמגזר החרדי לאלו של חילוניים, ומדגים בכלים סטטיסטיים, כפי שדורש המחקר העכשווי, את השפעתם של החינוך ושל הסביבה על התודעה האנושית. ייחודם של המחקרים הוא בכך שהם מעלים את הכירולוגיה האבחונית לרמת שיטת אבחון העומדת במבחן המחקר המדעי".
במה שונה הכירולוגיה האבחונית המודרנית מקריאת כף היד המסורתית?
"קריאת כף היד המסורתית נתפסת כתחום מיסטי, העוסק בניבוי עתיד בנושאים בסיסיים כמו מסעות, נישואים, מספר הילדים ומוות. הכירולוגיה המודרנית, שהתפתחה במקביל לפסיכולוגיה, עוסקת, לתפישתי, בשאלות שמעסיקות את האדם בן זמננו, ומטרתה להיות כלי להתפתחות אישית בכל רמה: רגשית, פסיכולוגית, מקצועית ורוחנית. היא מבחינה בנקודות הכוח של האישיות, ביכולות ובכישרונות, וגם בקונפליקטים הפנימיים ובמעצורים המחלישים אותה ומונעים ממנה לממש את הפוטנציאל הטמון בה".
האם כירולוגיה אבחונית יכולה לרמז על העתיד?
"התשובה אינה חד-משמעית. הכירולוגיה האבחונית אינה צופה את העתיד במשמעות של ניבוי אירועים כמו, מתי תתחתנו, כמה ילדים תלדו או האם תיסעו ללימודים בחו"ל. קביעות מהסוג הזה לוקחות מהאדם את הכוח שיש לו על חייו ואת יכולת הבחירה שלו. לעיתים, בניבוי אירועים שליליים, קביעות עתידיות אף זורעות זרעי פורענות בנשמתו של האדם, כנבואה שעלולה להגשים את עצמה. בו בזמן, הן מעצימות את הקורא בכף היד, היודע כל, לכאורה. לדעתי, מטרת האדם בבואו לאבחון היא למצוא, לעיתים קרובות למצוא מחדש, את כוחו ואת יכולתו. תפקידי כקוראת בכף היד הוא לזרוק אור על מפת התודעה שלו ובכך להעצים אותו ולאפשר לו לשלוט בחייו. עם זאת, אני נוהגת להצביע בפני האדם על אפשרות עתידית במובן של ראיית תהליך התפתחותי ובמיוחד כשהתהליך מתרחש בכיוון חיובי. לדוגמה: אם אני מזהה תהליך של עליית הביטחון העצמי במהלך התבגרות של נער צעיר, אצביע על כך בפניו. עצם האמון שלו בכוחו לפתח את ביטחונו העצמי, מהווה בשבילו את הצעד הראשון בכיוון הנכון".
מהו יתרונה של הכירולוגיה האבחונית לעומת שיטות אבחון אחרות?
"יש לכירולוגיה האבחונית שני יתרונות: האחד הוא היותה של היד השתקפות ישירה של המוח; כף היד קשורה למוח יותר מכל איבר חיוני אחר, ועל כן היא משקפת את פעילות הקורטקס (קליפת המוח). הגרפולוגיה דומה לכירולוגיה מבחינה זו, שכן גם היא מתבססת על קשר זה של יד- מוח, אלא שבכירולוגיה אנחנו מתבוננים ישירות ביד, ללא התווך של שני מדיומים נוספים – העט והנייר.
היתרון השני והחשוב הוא שבשיטת אבחון זו אין הנבדק נדרש להשתתפות ולשיתוף פעולה. בשיטות אבחון אחרות האדם נקרא לדבר, לדמיין ובאופן כללי לתקשר עם אדר זר. אצל נבדקים חרדתיים, סגורים או עם קשיים בתקשורת (לדוגמה, חרשים וילדים), עלול להיות קושי באבחון הפוטנציאל שלהם. בקריאה הכירולוגית בעיה זו אינה קיימת".
בריל ממחישה את יתרונות האבחון במגוון דוגמאות: "לפני שנים אבחנתי נטייה אובדנית בידיהן של שתי נערות והתרעתי על כך בפני קרובי משפחה. בתוך פחות משנתיים ביצעה כל אחת מהן ניסיון התאבדות. למרבה המזל, זכו השתיים לתמיכה רבה, והן עברו את המשבר וחזרו לחיים נורמטיביים. היכולת לזהות נטייה אובדנית באבחון כירולוגי הוכיחה את עצמה גם כשאבחנתי קבוצת קשישים בדיור מוגן לצורך אחד המחקרים. במהלך האבחון זיהיתי אצל כמה מהם נטייה אובדנית, ובדיקה עם העובדת הסוציאלית של המקום אישרה שאנשים אלו אכן ביצעו ניסיונות התאבדות.
אישה צעירה שעסקה באחד מתחומי ההיי טק התפלאה כשהצבעתי בפניה על כישרון משחק ועל יכולת מעולה בסיפור סיפורים. לאחר שנים סיפרה לי אמה כי בשל נסיבות החיים שינתה הצעירה את סביבת מגוריה ואת עיסוקה. מאז המעבר בתה עובדת באתר ארכיאולוגי, שם היא מספרת את סיפורו של המקום כשהיא עוטה תלבושת המתאימה לתקופה. לדבריה, בתה חווה כיום אושר וסיפוק.
צעירה אחרת הגיעה אליי בעיצומו של משבר אישי קשה. תדמיתה העצמית הייתה בשפל המדרגה וביטחונה כאישה היה מעורער ביותר. ואולם אני ראיתי לפניי אישה מוכשרת, יצירתית וברוכת מעלות מאין כמוה. כשפרשתי לפניה את מה שראיתי נגעו בה דבריי במקום עמוק ביותר. מאוחר יותר היא פנתה לתחום עבודה יצירתי, ובשיחה בינינו טענה שפגישתנו היוותה נקודת מפנה בחייה".
האם כף היד משתנה במהלך החיים?
"אפשר לחלק את נתוני היד לשלוש רמות: הדרמטוגליפים (טביעת אצבעות), שהם הרמה הגנטית של היד, אינם ברי שינוי; הקווים, שהם ביטוי של התודעה העכשווית, מושפעים מגורמים סביבתיים (כגון חינוך) ולכן עשויים יותר להשתנות. גם שינויים פנימיים שעובר האדם, כמו משברים ותהליכי התפתחות, עשויים להתבטא בשינויים הדרגתיים בכפות הידיים, בעיקר בקווים".
האם את מאמינה בגורל?
"רבי עקיבא אמר, 'הכול צפוי והרשות נתונה'. אני מאמינה שגורלו של כל אדם מושפע מנתוני הפתיחה שיש לו, מהמורשת הגנטית שלו, מגורמים סביבתיים ומאירועי חיים מסוימים, אך הדרך שבה אדם ממלא את משימותיו ובוחר את נתיב חייו על רקע כל ההשפעות האלה תלויה ברצונו החופשי. גורל ורצון חופשי הם שותפים שווי ערך בחיי אדם. החיים הם אתגר והזדמנות להתפתחות, וההתפתחות טמונה לעתים בשינוי המסלול הצפוי שקבעו התנאים המוקדמים".
האם כף היד משקפת היבטים רוחניים?
"לכל אדם יש ייחודיות נבדלת, חד פעמית. באותה מידה יש לכל אחד חיבור לרובד אנושי, כללי ורוחני. לכל אדם יש ייעוד שנועד לו מעצם קיומו כאדם, גם אם הוא אינו מודע לו תמיד. לעתים זה פשוט סיפור החיים שלו. טביעת הנשמה שלו בעולם. אדיר כהן כתב בספרו 'אלף הפנים של האני': 'חיי כל אדם הם סיפור. אנחנו סיפורים מהלכים המסופרים על ידי עצמנו במו חיינו'. הקריאה בכף היד עשויה להפנות את מבטו של האדם אל המסתורין של תהליך החיים. היא מאפשרת לו לראות את מורכבות התהליך ולבחון את המקומות שעשויים להעלות קונפליקט, כאב או קושי, כדי להבינם ולחבוק אותם בחמלה אל לבו".
מהם החידושים שמגלים מחקרים מדעיים אחרים על כפות הידיים?
"בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים מדעיים שונים שמצאו קשר בין אורכן היחסי של האצבעות ובין מגוון מצבים אישיותיים ופיזיולוגים, בייחוד לגבי גברים. מדובר באורכה של אצבע יופיטר (האצבע המורה), ביחס לאורכה של אצבע אפולו (הקמיצה). הנחתם המשותפת של המחקרים התייחסה לשלב העוברי, שבו הורמוני המין, הטסטוסטרון והאסטרוגן, משפיעים על ההתפתחות המינית של העובר. מהמחקרים עולה שיש קשר בין מידת החשיפה של העובר לאחד משני ההורמונים הללו ובין אורך האצבעות. ככל שאצבע אפולו ארוכה יחסית ואצבע יופיטר קצרה יחסית, כך רמת הטסטוסטרון ברחם הייתה גבוהה יותר. חשיפה להורמון זכרי בשלב העוברי עשויה להוביל לביטחון עצמי רב יותר, ללקיחת סיכונים, לעקשנות, לערנות מוגברת ולזמני תגובה מהירים יותר. מחקר שבדק ילדים אוטיסטים וילדים בעלי תסמונת אספרגר (תסמונת הדומה לאוטיזם שבה האינטליגנציה אינה נפגעת) מצא שאצבע יופיטר אצלם קצרה באופן משמעותי מאצבע אפולו. אוטיזם נפוץ יותר אצל בנים, והנחת המחקר הייתה כי הוא קשור באופן ישיר לרמות גבוהות מאוד של טסטוסטרון עוברי. במחקרים אחרים נקשר הנושא של רמות גבוהות של טסטוסטרון עוברי לנושאים אחרים הקשורים במוח, כמו דומיננטיות של יד שמאל ודיסלקציה. מחקרים מצאו גם קשר בין פוריות ויכולות אתלטיות אצל גברים והומוסקסואליות אצל נשים ובין אצבע יופיטר קצרה ורמת טסטוסטרון גבוהה. מסתבר שאצבע יופיטר קצרה שכיחה יותר בקרב גברים פוריים במיוחד, גברים בעלי יכולות אתלטיות גבוהות ונשים לסביות. מחקר אחר שנעשה בקרב 300 סטודנטים, מצא קשר בין אצבע יופיטר קצרה (וחשיפה לרמת טסטוסטרון גבוהה ברחם) ובין התנהגות תוקפנית מבחינה מינית. לא נמצא קשר בין אורכן של האצבעות ובין נטייתם של אנשים לתוקפנות מילולית, לכעס או להתנהגות עוינת. הקשר הוא רק בין אצבע יופיטר קצרה ובין וסיכויו של האדם לתוקפנות פיזית. הנושא נבדק גם לגבי גברים העוסקים במסחר בבורסה. גם כאן, הגברים בעלי אצבע יופיטר קצרה הצליחו יותר והרוויחו יותר כסף מאלו שאצבעם הייתה ארוכה. מחקר נוסף מצא שאצבע יופיטר של מדענים גברים העוסקים בתחומי מתמטיקה והנדסה ארוכה יחסית לאצבע אפולו, מה שמצביע לדעת החוקרים על חשיפה של העובר לאסטרוגן.
מחקרים אלו מדגימים מחדש את הקשר ההדוק והמורכב בין גוף לנפש ומחזקים את ההנחה כי מרכיבים חשובים במבנה האישיות של האדם ובתכונותיו נקבעים בעודו ברחם אמו. אני מאמינה, שכפות הידיים הן שדה רחב של אפשרויות מחקר, וזוהי רק תחילת הדרך".
נתונים נוספים על המחקרים שערכה תלמה בריל
"שני המחקרים שבדקו את כפות ידיהם של סכיזופרנים בהשוואה לקבוצת ביקורת הוכיחו כי קיימים הבדלים מובהקים וניתנים לזיהוי בידיים בין החולים לבין הבריאים, גם במבנה וגם ברמת הקווים. נראה כי תווי כף היד קשורים באופן הדוק לאנומליות פיזיות קלות (Minor Physical Anomalies), נושא שנחקר רבות בהקשרים פסיכולוגיים שונים, ועל כן הם יכולים לשמש עזר באבחון, לתועלתם של רופאי משפחה, קב"נים בצבא, יועצים חינוכיים וכל מטפל אחר.
היבט חשוב נוסף שגיליתי במחקרים אלו הוא הסכנה שבהדבקת תוויות. התווית שאנחנו מדביקים לא פעם לאדם אינה הביטוי השלם שלו. גם מילים כמו 'סכיזופרן' או 'חולה נפש', הן רק תוויות, בדיוק כשם שמילים כמו 'חולה סוכרת' או 'בריא' הן תוויות. מאחורי כל התוויות הללו מצוי אדם, ואין האחד דומה למשנהו. עליי, ככירולוגית, מוטלת החובה לראות את האדם שמאחורי התווית.
מחקר אחר, שבדק כפות ידיים של חרדים בהשוואה לקבוצת ביקורת חילונית הראה כיצד האמונות, החינוך ואורח החיים מתבטאים ברמה הפיזית והפסיכולוגית בכף היד. בין היתר התבטאה ההשפעה של חינוך סמכותי על דרכי החשיבה. המחקר הצביע גם על המחויבות הגבוהה מהרגיל של הפרט בחברה החרדית למשפחה, לקהילה ולנורמות החברתיות הקולקטיביות. לעומת זאת, המחויבות להתפתחות אישית, להישגים ולקידום העצמי, הרווחת כל כך בחברה המערבית שוחרת האינדיבידואליזם, אינה דומיננטית בתודעת הפרט בקרב האוכלוסייה החרדית. עם זאת, וכאילו בסתירה למחויבות שלהם לנורמות החברתיות, התבטא אצלם גם צורך להתגונן מפני חדירת יתר של נורמות הקהילה אל חיי הפרט. ברצוני לציין כי בכל נתוני הבדיקה היו הנתונים של הנשים גבוהים יותר משל הגברים, וייתכן שהדבר מרמז על תחילתו של תהליך שינוי בחברה החרדית שהמחוללות שלו הן בעיקר הנשים".
באיזה שלב בחיים אבחון כירולוגי עשוי לתרום במיוחד?
"אבחון כירולוגי נכון עבור כל אדם בכל שלב בחיים, אבל הוא נכון במיוחד עבור אנשים המצויים בתקופה של שינוי, כמו למשל צעירים שהשתחררו לא מכבר מהצבא ומתלבטים בבחירת הכיוון בחייהם. צומת אחר יכול להיות שינוי באורח החיים או נקודת מפנה בקריירה. לעיתים קרובות דווקא כשאנחנו מצויים בתקופת בלבול או משבר, כשעתידנו לוט בערפל או כשאנחנו מתחבטים בקונפליקט פנימי, אבחון כירולוגי עשוי להאיר את דרכנו ולהקל עלינו את המעבר לשלב הבא".
