כמות המידע שמועברת במפגש כזה היא עצומה…בריל מגיעה לאבחנות מאוד מדויקות, והיא גם מזהירה מהדיוק הזה. "הכירולוגיה היא כלי כל כך חזק, שאם משתמשים בו לא נכון הוא עלול גם להזיק"…הקשר הדו- סתרי של יד-מוח הוא שמביא את בריל לכנות את עבודתה כמיפוי התודעה העכשווית. היא מקפידה לא לערבב שום מימד עתידני בתוך דבריה. "היד משתנה כל הזמן", היא אומרת. הקריאה בכף היד מבחינתה היא חוויה התפתחותית. "קריאה אבחונית בכף היד היא קודם כל דרך להעמקת ההבנה העצמית והמודעות העצמית. בעזרת אבחון כזה, כאשר הוא נעשה בצורה נכונה, אדם לומד להכיר את עצמו בצורה מקיפה יותר ומשוחררת מהשפעות חינוך, סביבה ונורמות חברתיות, אתה מגלה דברים חדשים וחווה חוויה עמוקה ששל גילוי עצמי. אכן!"
תמי לוביץ, "חיים אחרים", 2000.
הכירולוגיה אינה נבואה, היא רק טכניקה שמאפשרת למי שהתמחה בה לפענח את המפה המרתקת ביותר והחכמה ביותר שכתב הבורא לכל אחד מאיתנו בנפרד… אנשים באים לתלמה בריל מתוך סקרנות, מתוך התלבטות ומתוך סערת רגשות. אני עצמי מממתינה לתורי אצלה בקוצר רוח. הנושא המרתק ביותר היה מאז ומעולם, אצל כל אדם – הוא עצמו, וכאן אתה מוזמן למקום שבו ידברו ברצינות ובכובד ראש ומתוך אכפתיות רבה – עליך, רק עליך.
…אתה מביט בעצמך, אבל אתה עושה זאת דרך עיניה – והעובדה שעקרונותיה קפדניים כל כך, ודרכה ברורה ונהירה לה, מפשטת את התהליך ומנקה אותו…הניסיון שלה עם בני נוער מסייע לה בעבודתה…בני עשרה שנקלעים למתחים עם ההורים ולמצוקות…ילמדו על תכונותיהם האמיתיות…ועל הדרכים להתמודד ולצאת מן המאבק אדם שלם וחיובי יותר.
חיה הרצברג, "משפחה", 1996.
…"ישבתי עם מישהו שסיפר לי איפה אני טובה, ואיפה אני טובה מאד. תלמה דיברה על הכשרונות שלי – לא כמחמאה גדולה, היא רק ספרה אותם ברשימה ארוכה…היא סיפרה לי על רגישות מערכת העיכול שלי, על האקזמה במקום שלא יכלה לראות, על כאבי הראש המטרידים…כאבי הראש וכל השאר נובעים מן המתיחות הזאת. מאז שהייתי אצלה אני מטפלת בעצמי…בעצם, מאז שמלאו לי 35 הסתובבתי עם פצצה מתקתקת…אחרי תלמה, איכשהו, נוטרלה הפצצה שלי…"
"חבר שלי ואני לומדים בישיבה רגילה…היו לנו בעיות קשות שהפריעו לנו מאד בלימוד…המפגש הזה היה מלמד ומחכים מאד. האמת היא שמאז אני מחלק את חיי לשניים: חיי לפני המפגש עם תלמה וחיי אחריהם. עצם הגילוי של הדברים כבר עזר לי להרגיש טוב יותר. עובדה שיצאתי ממנה עם הרגשה הרבה יותר חזקה. פתאום הייתי בטוח יותר בעצמי….הקב"ה ככה עשה אותי ואני לא יכול להכחיש את זה."
(עדויות של פונים לאבחון כירולוגי, "משפחה", 1996.
"כשיוצאים ממנה, הופכים בראש וראשונה לאדם ששם יותר לב. יותר שם לב למי הוא ולמה באמת הוא רוצה לעשות או להיעשות…הכירולוגיה היא כלי נפלא עבור אנשים שמכל סיבה שהיא לא יכולים להביע את עצמם…ועבורנו כולנו, שבמידה רבה אנו אילמים לפנימיותנו.
אני הבאתי את בתי הבכורה לפגישת ייעוץ אצל תלמה בריל, רגע לפני שגיל ההתבגרות שלה 'פרץ' במלוא עוזו. הכירולוגיה היא כלי נפלא המאפשר הצצה מרגשת לתוך עולמו הכמוס של הילד. היא עוזרת לי, כאמא, לדעת יותר, להבין יותר, ובעיקר לקבל, לסלוח, ולהיות סבלנית ואוהדת".
"ילדים שבעיה פסיכוסומטית או נפשית מעיקה עליהם, או בידיהם של ילדים היפר אקטיביים, שמתקשים לשבת או להתרכז, ניתן להתבונן ולנסות לבדוק מה שורש הבעיה שלהם. הכירולוגיה יכולה לעזור לילדים בעלי דימוי עצמי נמוך כאשר היא תראה להם את התחומים שבהם הם מוכשרים ומוצלחים…המפתח נותר בידי המתבגר ומשפחתו, איזו עבודה תיעשה עם המידע."
"משפחה טובה", שבט תשס"ג.